ביחידה זו נלמד על רגע מכונן ביחסי דוד ושאול: הנרדף מוצא את רודפו ברגע חולשה חסר הגנה. נדון בבחירתו של דוד להסתפק בכריתת כנף מעילו של שאול, בשיחה הקשה ומלאת הכבוד בין השניים ובסיבה לכך שברגע זה שאול מכיר בדוד כיורשו: הוא מעריך את היכולת של דוד להתאפק, לא לקחת את החוק לידיים ולעמוד מול אנשיו.
(פסוק ה)
המצלמה מעלה על המסך שלושה גיבורים – שאול ודוד וגיבור נוסף – המעיל. הדרמה המרכזית מתרחשת בין דוד לשאול. אך המדרש מזהה דרמה נוספת – בין דוד למעיל.
"וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט" –
אמר רבי יוסי ברבי חנינא: כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם,
שנאמר – "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ" (מלכים א, א).
(תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סב עמוד ב)
- המדרש מסיט את נקודת המבט. במקום דרמה בין מלך מְכַהֵן לבין יורש עתידי, אנחנו מקבלים סיפור אחר לגמרי. סיפור על איש שמזלזל בבגד.
הסבירו את הרעיון העולה מהמדרש, שלפיו דוד נענש בעונש סמלי. - בפרק דוד מגלה חרטה על מעשיו. הסבירו את הסיבה לחרטה לפי ההסבר המופיע בפסוקים.
(פסוק ג)
המדרש מדגיש את המצב המורכב שבו נמצא דוד כאשר הוא בורח מפני שאול.
"מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה. קוֹלִי אֶל ה' אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל ה' אֶתְחַנָּן" (תהילים קמב, א-ב).
קוֹלִי אֶל ה' אֶזְעָק – שלא אפול אני בידו של שאול.
קוֹלִי אֶל ה' אֶתְחַנָּן – שלא ייפול הוא (שאול) בידי.
(מדרש תהילים, פרק קמב, פסקה ב)
- מדוע לדעתכם דוד חושש מהאפשרות ששאול ייפול בידיו? הרי שאול מבקש את מותו של דוד, מדוע דוד חושש לפגוע בו?
(פסוק יז)
עניינו של הסיפור בפרק כד הוא הצגת גדולת הנפש של דוד. כאשר שאול נתון בידו של דוד, אף שרדף את דוד ללא הרף, אין דוד גומל לו כגמולו, ועל אף דברי אנשיו אין הוא פוגע בו לרעה. אפילו על כריתת כנף המעיל של שאול, נוקף אותו מצפונו.
דוד אף מתייחס אליו בנימוס, ומוכיח גם במעשיו וגם בדבריו את נאמנותו למלך. נדיבות ליבו של דוד מעוררת בשאול התרגשות עד כדי בכי, והוא מודה שדוד צדיק ממנו משום שגמל לו טובה, בעוד שהוא, שאול, גמל לדוד רעה. שאול גם מכיר בכך שדוד עתיד למלוך על ישראל. לרגע נדמה שמעשה החסד של דוד יוביל לתיקון היחסים ביניהם, אך בסוף הסיפור הם שוב נפרדים וכל אחד הולך לדרכו.
מבוסס על: שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא, שמואל א, 1996, עמ' 302. © הוצאת ספרים עם עובד.
- הסבירו את דבריו של שאול בפסוק יז.
- האם שאול התכוון לדבריו אלה? ראו גם לפי המשך דבריו ולפי ההתרחשויות בפסוקים יח-כב.
(פסוק יג)
המשל הקצר שבו השתמש דוד ניתן להבנה בשני אופנים. "מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע", כלומר מעשי הרשע הם מעשיהם של הרשעים בלבד. מכאן שדוד, שחס על חיי שאול, אינו רשע.
אך האם לשם אמירה בנאלית שכזו נדרש דוד למשל חוכמה קדמוני? לכן יש הסבורים כי דוד התכוון לרמוז באמצעות הפתגם העתיק על רשעותו של שאול, ועל מידת הדין שבה יישפט. גזר דינו של שאול יֵצֵא לפועל על ידי רשע ולא על ידי דוד, כפי שנאמר בהמשך הפסוק: "וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ".
מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 196, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.
- קראו את פסוקים יא-טו. מה היא הביקורת שמטיח דוד בשאול?
- כיצד הייתם משתמשים היום בביטוי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע? התאימו סיטואציה מימינו לביטוי.
(פסוק ד)
בכתב יד מהמאה הארבע-עשרה נראה דוד, בציור נאיבי, אוחז במספריים כשל חייט (כאילו הוא עומד לעשות שינוי בבגד) וגוזר בשלווה את כנף הגלימה, בעוד המלך אינו מרגיש דבר. לעומת שלוותו של דוד, אנשיו נראים מכווצים מפחד (בפינה השמאלית העליונה של הציור).
- אנשי דוד, עטויי שריון, עומדים בצד ומביטים בחרדה במעשיו של דוד. האם תיאור זה תואם את הכתוב בפסוקים
(פסוק ד)
רמברנדט צייר את הרגע שבו דוד חותך את כנף המעיל של שאול. שאול נראה כורע בתוך המערה כדי לעשות את צרכיו – פגיע, מתנדנד בחוסר שיווי משקל – כשדוד מתגנב וחותך את בגדו. החייל העומד על משמרתו מאחורי הסלע אינו מודע כלל לסכנה האורבת למלך.
גרסתו של רמברנדט מציגה את האירוע באופן נָטוּרָלִיסְטִי – כלומר תיאור המציאות בדרך טבעית, ריאליסטית ואף בוטה.
- במי התמקד האומן, בדוד או בשאול?
- אילו דמויות מופיעות בפסוקים ואינן מופיעות ביצירה? הציעו הסבר לכך.
(פסוק א)
נווה המדבר עין גדי נמצא לחופו של ים המלח. נראה כי הכוונה בפסוקים היא לאזור נרחב ולא למקום מדויק, כולל סביבות עין גדי והמעיינות השופעים של נחל דוד ונחל ערוגות. המילה "מדבר" כאן, כמו במקומות אחרים במקרא, משמעותה מקום מרעה, ולא ישימון. בפרק אין התייחסות ברורה לעיר בשם עין גדי אלא לאזור.
מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 192, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.
- לפי ההסבר, ואם מביאים בחשבון את הרקע של דוד כרועה צאן – מדוע בחר דוד לברוח מפני שאול דווקא לאזור זה?
(פסוק ג)
נראה ששאול נכנס אך מעט פנימה למערה, ואילו דוד ואנשיו כבר היו בעומק המערה ונחבאו בצידיה האפלוליים. עיניהם כבר התרגלו לחשכת המערה, בניגוד לעיניו של שאול.
אנשי דוד רואים עתה את שאול ללא הדר מלכות, כשהוא נצרך לנקביו. במצב אנושי זה המלך פגיע ביותר.
מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 193, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.
- הסצנה מתרחשת במערה – כיצד תורם מקום ההתרחשות לסצנה המתוארת?
קרדיט: מערת דודים. באזור עין גדי מערות רבות – האם זו המערה שבה הסתתר דוד? מערת דודים – נחל דוד/מטיילים בארץ, 2018
(פסוק ב)
עד תקופת המלכים לא היה צבא סדיר בישראל, שאול היה הראשון שהקים צבא קבע של שלושת אלפים איש.
שלושת אלפים המגויסים היו גרעין צבאו של שאול. הם חולקו לשלוש חטיבות. אחת מהן, מעין עתודה, הוצבה בגבעת בנימין, מקום מרכז השלטון, בפיקוד יורש העצר יונתן.
החטיבה השנייה מוקמה במכמש, כנראה בפיקוד אבנר, והשלישית בהר בית-אל בהנהגת שאול. בשעת מלחמה אוגדו היחידות בבית-אל ובמכמש, שעמדו בקו החזית הראשון, לכוח מבצעי אחד בפיקוד המלך (יג, ב).
מבוסס על שמריהו טלמון, המלוכה הישראלית בראשיתה, 1975. © מרכז זלמן שזר, ירושלים.
- אם נקבל את ההנחה כי צבא הקבע של שאול עמד על שלושת אלפים איש, מה אפשר לומר על סדרי העדיפות שלו כמלך בעת שרדף אחר דוד?
(פסוק ד)
בסיפורי שאול ודוד בולט מוטיב הבגד, הנזכר גם במעמד כריתת כנף המעיל בפרק טו. על פי סברה הרווחת במחקר, לבגד יוחס תפקיד סמלי – הבגד סימן את המעמד, ולעיתים ראו בהעברת הבגד ביטוי להעברת הסמכות או התפקיד. לפיכך אפשר להבין את מעשהו של דוד בשני רבדים. האחד, הוכחה ממשית לשאול שדוד היה יכול לפגוע בו. השני, ברובד הסמלי, כריתת הכנף כרמז לכריתת המלוכה משאול.
מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 194, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.
- הסבירו לפי פסוקים ה-ז, ממה נובעת החרטה של דוד?
(פסוק ד)
הממלכה נקרעה מעל שאול והוא אפוף רוח רעה. דוד נמשח בסתר ורוח ה' עימו. הסרטון מספר על מערכת יחסים קשה של רודף ונרדף.
- גם סרטון הוא סוג של פרשנות. מה היא העמדה שמציג הסרטון בנוגע לפרק?
קרדיט: 929 תנ"ך ביחד
(פסוק ב)
סדרת הסרטונים "התנ"ך בקומיקס", שנעשתה על ספר שמואל, מציגה את הדרמה בסיפור המקראי באמצעות קריינות, איורים ופסוקים מהטקסט המקראי.
- כיצד מוצג דוד וכיצד מוצגים אנשיו עד לכריתת כנף המעיל? שימו לב לאינטונציה (הַנְגָנַת הדיבור), להבעות הפנים, למוזיקת הרקע. האם בפרק הם מוצגים באופן דומה? נמקו.
קרדיט: התנ"ך בקומיקס – דוד ושאול במערה / מקראנט